למרות שהייתי אחרי יום טיול על האי, ושעה טיפול ברגליים החלטתי שככה לא יסתיים היום, נשארתי בלובי של המלון, לקחתי איתי 1500 באט מהכספת, ויצאתי לכביש הסמוך למלון, בדרכי עברתי ליד שלושה תאילנדים במדים שכל תפקידם זה לברך את הבאים למלון והיוצאים מהמלון בברכה גוד איוונינג סר. רק בתאילנד מעמידים 3 אנשים בפתח מלון 24 שעות לברך בסוואדי-כפ את כל מי שעובר לידם.
חיכיתי על המדרכה עד שעבר טוק-טוק , לכל נהג טוק-טוק יש רשימת בנות שהוא מביא אליהן תיירים לבילוי של שעה, עליתי על הטוקטוק נתתי לו מאה באט והוא שמח שבשעה 12 וחצי יש מי שנותן סכום כזה עבור שרותיו. נסענו במהירות מטורפת כ-20 דקות לאזור עם בתים נמוכים וללא תאורת רחובות עד שאיבדתי את חוש הכיוון ולא ידעתי באיזה כיוון המלון, האמת שקצת פחדתי כי הייתי לבד. הגענו לדלת של דירת קרקע היה שלט קטן מעל הדלת אבל אני לא קורא תאילנדית, וברגע שנכנסתי פנימה קיבלתי מכת ריח ואוויר סמיך בפנים ולא ראיתי כלום מרוב החשיכה, לאט-לאט התבהרו תנאי הראיה ומצאתי את עצמי עומד במרכז אולם כאשר מסביב לקירות פזורים דרגשים עם כריות ועל כולם שוכבים יצורים מקומיים בקיצור תאילנדים מסוממים, מושכים עשן מצינורות קטנים, חשבתי בהתחלה שזה צעצועים של ילדים. אבל הסברתי לנהג הטוקטוק שאני רוצה נערה ולא עישון, כי לבלות עם נערה זה מקובל בתאילנד ולעשן סמים זה עבירה שיש עונש מוות בסופה.
איש הטוקטוק אמר לי לחכות והוא ניגש לבחור שעמד סמוך לקופה של הבר הקטן שהיה במקום חלוקת את הצינורות לעישון.
הם אמרו לי לגשת אליהם ומרוב הפחד לא זזתי, בחיים שלי עוד לא הייתי במקום כזה, חשבתי שאני בסרט על פוקט וזה לא אמיתי. איש הטוקטוק בא ולקח אותי אליהם נתתי לבחור שעל הבר אלף באט, הוא שם את זה עמוק בכיס ואז יצאנו מהמקום לרחוב הגענו למבנה חשוך הוא נכנס ראשון ואחרי כמה דקות אמר לי להיכנס, בפנים הייתה בחורה קטנה לבושה סמרטוטים אפילו שהיה לילה ולא ראיתי כמעט כלום ראיתי שהיא כמעט מפלצת וכנראה שהיא הבת שלו שקמה כרגע מחלום. אני חושב שבזמן שהייתי בחדר הגדול עם כל עשן הסמים נשתבשו אמות המידה ההגיוניות שלי והסכמתי לקבל שרותי פינוק מהדבר הזה שעמד מולי וכבר נתתי עבורו אלף באט, ביקשתי מקלחת לי ולנערה כי ככה אני רגיל מהבית, אז הם פתחו לי איזה כוך שהיו שם רק שירותים בנוסח ערבי, זה שקולעים לחור ברצפה ושוטפים אחר כך במים. לא הבנתי איך הם רוצים שאני והנערה נתקלח. ברגע הזה חזרתי לעצמי והבנתי שזה לא מה שאני צריך ולך תדע אם מחר אני ממשיך את הטיול, או שאני נעלם כאן בכוך הזה עם שני גברים תאילנדים, שעשו עלי קופה ומפלצת שקמה משינה וכנראה האבא שלה הוא המעסיק שלה תמורת 1000 באט .
אמרתי להם שאני לא רוצה, כאשר רוב השיחה ממשיכה בסימני ידיים
וקצת אנגלית , ברגע זה רציתי שני דברים לקבל חזרה את האלף באט ולהסתלק עם הטוקטוק למלון בשלום. יצאתי מהכוך הזה חזרה לרחוב והם הצטרפו אלי איש הבר חזר לכוך המעשנים ונשארתי עם נהג הטוק- טוק, התחלתי את המלחמה על ה 1000 באט כדי לקבלם חזרה. בדיעבד אין טיפשות יותר גדולה
יותר מלעמוד באמצע שכונת סמים של עיר שחיתויות ורציחות
ולהלחם על 1000 באט שהם היו כ-110 שקל, אבל ההיגיון לא עבד
ברגעים הללו, שלחתי את הנהג אל הכוך ואמרתי לו שאני אזמין את משטרת ההגירה אם לא אקבל את הכסף. אחרי עשר דקות הנהג חזר עם כמה שטרות כאשר בינתיים חזרו אליי השכל וההיגיון, החלטתי לא לדעת כמה כסף קיבלתי חזרה, ושמתי אותם בכיס.
אמרתי לו שיסע ולא מעניין אותי כמה כסף הוא קיבל עבורי,
יש לציין שהוא היה בסדר והחזיר לי כמה שטרות, השעה הייתה קרוב ל 2 בלילה וטסנו חזרה למלון, נשארו לי 4 שעות לישון ולהמשיך עם הקבוצה את המסלול. כנראה שיחק לי המזל אותו הלילה, נוכלים אמיתיים היו זורקים אותי על הכביש או באיזו תעלה ולא היה מי שיכתוב את קורות לילה בפוקט.
לפחות נהניתי מעיסוי רגליים ב 150 באט, וקיבלתי את חיי במתנה.
